במהלך מחצית השנה הראשונה לפעילות מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (תוכנית מ פ ת ח) טופלו בשני המרכזים שהוקמו בירושלים ובית"ר עלית 960 איש, ומתוכם 71% נשים ו- 29% גברים.  

 

כ- 60% מן הפונים לקבלת סיוע מהמרכזים לא חיפשו עבודה בשנה שקדמה לפנייתם ופניה זו היוותה עבורם את הצעד הפעיל הראשון, לפחות מזה שנה, לחיפוש עבודה. כ-33% מהפונים עבדו בעת שפנו למרכזים, אך 80% מתוכם עבדו במשרות חלקיות. פחות מ-25% מהפונים אל המרכזים לא עבדו כלל ב-5 השנים שקדמו לסקר . בקרב הנשואים שפנו למרכזים עמד שעור התעסוקה של בני הזוג על 28% מן הבעלים ועל 62% מן הנשים, כך עולה מסקר שנערך במינהל  מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

 

כמחצית מן הגברים (52%) התייעצו עם רבנים לגבי ההחלטה לצאת לעבוד. 88% מתוכם ציינו כי קיבלו את תמיכת הרבנים, 10% ציינו כי לא קיבלו תמיכה אך גם לא התנגדות ו- 1% בלבד ציינו התנגדות של הרבנים.

 

בבחינת החסמים להשתלבות הפונים בתעסוקה נמצא כי קרוב ל- 50% מהפונים ציינו כי היעדר מקומות עבודה המתאימים לצביון החרדי[1] מקשה עליהם להשתלב בעבודה ו- 35% ציינו כי היעדר מקומות עבודה המוכנים להעסיק חרדים מקשה עליהם.

 

אלו הם מקצת מהממצאים העולים מדו"ח מספר 1 של מחקר הערכה לתכנית "מ פ ת ח" המתבצע על ידי המנהל למחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. עיקרו של הדו"ח הראשון ממפה את דיוקן הפונים למרכזים, חסמי תעסוקה והיקף הפעילות במרכזים. הדו"חות הבאים יתמקדו בהשתלבות התעסוקתית של הפונים למרכזי התעסוקה.

 

מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים מופעלים כיום במסגרת מיזם "תנופה בתעסוקה" (ת"בת) המשותף למשרד התעשייה, מסחר ותעסוקה ולג'וינט ישראל. מרכזים אלו נועדו לספק שירותים של הכוונה וייעוץ תעסוקתי, סדנאות הכנה לעולם העבודה, שרותי השמה וליווי תעסוקתי. כאמור עד כה נפתחו שני מרכזים - בירושלים ובית"ר עילית (דצמבר 2006), בחודשים הקרובים עתידים להיפתח שישה מרכזים נוספים בישובים: אשדוד, מודיעין עילית, בני-ברק, אלעד, חיפה וצפת. המרכזים תואמים את הצביון החרדי, מאיישים אותם עובדים חרדים והפניה אליהם היא וולנטרית.

 

עוד עולה מתוך דו"ח המנהל למחקר וכלכלה כי הפונים למרכזי מ פ ת ח  הם צעירים יחסית (נשים בגיל 28 וגברים 34 בממוצע), מרביתם נשואים (74%) והורים לילדים (61%), ולהם בממוצע 3.6

ילדים. רובן של הנשים בעלות השכלה על-תיכונית או מקצועית (80%), בעוד שיעור גבוה מן הגברים חסר  השכלה רלוונטית לשוק העבודה (45%).   

 

 

 

 

 

ביחס לחסמים לשילוב בתעסוקה של גברים שפנו  למרכזים נמצא  ש-58% מן הגברים ציינו כי הרצון ללמוד תורה היקשה עליהם את ההחלטה לחפש  עבודה, ו- 10% ציינו כי החשש מגיוס לצה"ל היקשה עליהם את ההחלטה.

 

כמו כן,  כ-50% מן הגברים ציינו את הגורמים הבאים כמקשים עליהם במציאת עבודה: היעדר מקצוע (53%), היעדר נסיון בעבודה (52%), היעדר ידע באנגלית (46%). כשליש מהגברים ציינו את הגורמים הבאים כמקשים עליהם: היעדר ידע במתמטיקה (34%), היעדר ידע במחשב (33%), היעדר ידע אלו עבודות מתאימות לפרט (40%) והיעדר ידע כיצד לחפש עבודה (31%). שיעור הגברים שציינו כי גורמים אלו מקשים עליהם היה גבוה באופן ניכר משיעורן של הנשים שציינו זאת.

 

מצ"ב הד"וח שחובר על ידי חגית  סופר- פורמן, חוקרת ומרכזת את תוכנית הערכה של פרויקט מפתח במינהל למחקר וכלכלה במשרד הת"מת.

 

הדו"ח כולל  את עקרי הממצאים, סקירה מפורטת בת חמישה פרקים וסיכום:

 

הרקע למיזם הניסוי מ פ ת ח , מטרותיו ותוכנית ההערכה

מאפיינים סוציו-דמוגרפיים והשכלתיים של הפונים למרכזים[2]

רקע תעסוקתי של הפונים למרכזים

חסמים לתעסוקה של הפונים למרכזים, על-פי תפיסתם[3]

הפעילות במרכזים[4]