האגף להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח-אדם הוא הזרוע הממשלתית להכשרת כוח-אדם מקצועי על פי המדיניות הממשלתית ובמענה לצרכים המשתנים של המשק הישראלי בכוח-אדם מקצועי. בתפקיד זה האגף מגשר בין צרכי המשק מזה ובין צרכי קבוצות אוכלוסייה מזה.

 

 

 

אוכלוסיות היעד

 

האגף יוזם, מתכנן ומבצע פעולות הכשרה שונות ומגוונות במגמה לענות לצורכי התעסוקה של קבוצות אוכלוסייה שונות. קבוצות אלה כוללות –

 

·         ·        נערים ונערות שלא מצאו את מקומם במערכת החינוך הממלכתית.

·         ·        חיילים בשירות סדיר, חיילים לפני שחרור וחיילים משוחררים.

·         ·        דורשי עבודה מבוגרים בלתי מקצועיים, או בעלי מקצוע שמבקשים להחליף מקצוע.

·         ·        אקדמאים מובטלים שמבקשים לרכוש מקצוע נדרש במשק או לעדכן את מקצועם. הקורסים המוצעים לאוכלוסייה זו הם בעיקר בתחומי ההנדסה ובתחום שירותי מינהל והמחשוב (חומרה ותוכנה).

·         ·        הנדסאים וטכנאים.

אוכלוסיות מיוחדות - עולים חדשים, קבוצות נשים (חרדיות, ערי פיתוח, עולות מאתיופיה) נערות במצוקה, מוגבלים, אסירים.

 

מסגרות הכשרה וגורמי ביצוע

 

פעולות ההכשרה המקצועית מתקיימות במספר מסגרות:

 

·         ·        מרכזי הכשרה ממשלתיים.

·         ·        בתי ספר ומכללות.

·         ·        הכשרה בתעשייה ובאתרי חברות הבניה.

·         ·        הכשרה אינדיוידואלית.

 

מלבד פעולות ההכשרה הנעשות במרכזי ההכשרה הממשלתיים, כל פעולות ההכשרה מתבצעות על ידי רשתות חינוך וגורמי הכשרה שונים בשוק ההכשרה המקצועית בישראל. גורמים אלו נבחרים במענה למכרזים שהאגף מפרסם מספר פעמים בשנת עבודה ולאחר שהצעותיהם עברו בהצלחה את התבחינים של ועדת המכרזים במשרד.

בשנים האחרונות, ובעקבות מדיניות ההפרטה של הממשלה, צומצם החלק היחסי של הביצוע הממשלתי והורחב מאד היקף הפעולות בביצוע גורמי-חוץ. שינוי זה חייב הערכות מיוחדת של האגף בכיוון של העמקת הייצור וההספקה של שירותי מינהל, שירותים טכניים ושירותים פדגוגיים. שירותים אלו א. מגדירים בפרטים את מרכיבי התשומה ותהליך ההכשרה המקצועית. ו- ב. מווסתים במובן של פיקוח ובקרה את היחסים שבין האגף כמזמין שירותי הכשרה מקצועית ובין גורמי הביצוע כספקי שירותים אלו.

האגף הוא הגוף הארגוני הגדול והמקיף ביותר בתחום של ייצור והספקה ישירים של שירותי הכשרה מקצועית בישראל. היקפי תקציבו, כוח האדם שלו ופעולותיו גדולים ממספר משרדי ממשלה.

תקציב האגף לשנת העבודה השוטפת מתקרב ל- 800 מיליון ש"ח ומספר עובדיו הוא כ- 480  עובדים (על 450 משרות). האגף אינו עוסק בתשלומי העברה וכל שקל בתקציבו מכוון ליצירת הכשרה מקצועית לאזרחי ישראל. בשנת 2000 למדו בכל פעולות האגף למעלה מ- 100,000 לומדים.

 

מטרות האגף ודגשים בפעולות ההכשרה

 

כאמור האגף הוא הזרוע הממשלתית להכשרה ולפיתוח כוח-אדם מקצועי למשק הישראלי. זירת הפעילות של האגף היא לכן בתחומי הכלכלה והחברה בישראל. בצד המכוונות הכלכלית שמנחה את פעילות האגף, אנו משתדלים לשזור בפעילות זו גם דגשים אישיים וחברתיים המכוונים לשפר את מצבו התעסוקתי של הפרט בצד קידום המצב החברתי של קבוצות חלשות בשוק העבודה.

 

מטרות האגף

·         ·        פיתוח ההון האנושי של החברה הישראלית תוך זיקה לפעילות ולצמיחה הכלכלית במשק. פיתוח זה נעשה בשלוש רמות עיקריות:

        הכנה והכשרה מקצועית של חיילים משוחררים ומובטלים.

        הסבה מקצועית של אקדמאים מובטלים.

        הכשרת הנדסאים וטכנאים לרמות תכנון וניהול הייצור בתעשייה.

·         ·        הכשרה והסבה מקצועית של דורשי עבודה מובטלים למקצועות בהם יש ביקוש לכוח-אדם מקצועי.

·         ·        קליטת נערים ונערות שנשרו ממערכת החינוך הממלכתית ללמידה והכשרה מקצועית והכנתם לקראת שרותם הצבאי והשתלבותם בעבודה מקצועית לאחר שרותם הצבאי.

·         ·        תכנון מסלולי הכשרה מודולריים שיאפשרו ללומדים התקדמות וניידות רוחבית ואנכית בין ובתוך מסלולי ההכשרה במסגרת אפשרויות ההכשרה שהאגף מעמיד לרשות הציבור הרחב.

·         ·        חיזוק והעצמת היכולת האישית של הלומדים במגמה להבטיח יכולת הסתגלות בריאה לתנאים המשתנים בשוק העבודה.

 

יעדים בהכשרה המקצועית

·         ·        הרחבת פרויקטים ייחודיים לקידום האוכלוסיות החלשות שבטיפול האגף כולל הרחבת הפעילות להשלמת השכלה, המכינות וקורסי ה"קדם" אשר משפרים מאד את הסיכויים של אוכלוסיות חלשות להקלט לקורסים הרגילים של האגף.

·         ·        טיפול באוכלוסיות מיוחדות, כגון - בני מיעוטים, עולים, חרדים ונשים במגמה לשפר את סיכוייהן להשתלב בשוק העבודה.

·         ·        הרחבת קורסי העדכון המקצועי והסדנאות לפיתוח כישורי עבודה מתוך מגמה לחזק ולעדכן את העובדים במקצועותיהם ועל ידי כך להגביר את סיכויי ההתמודדות שלהם בתנאים של שינויים טכנולוגיים מהירים, לסייע להם לשמור על מקום עבודתם ולצמצם פיטורים ואבטלה.

·         ·        שיפור המיון של המועמדים לפעולות ההכשרה והגברת ההלימה בין צורכי המשק, כישורי המועמדים ופעולות ההכשרה מתוך מגמה להבטיח שיעורים גבוהים של השמה בעבודה בסיום הקורסים.

·         ·        שיפור יחסי הגומלין שבין האגף מחד ובין משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, שרות התעסוקה, ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים מאידך.

 

פרויקטים מיוחדים

 

החיוניות המיוחדת של האגף משתקפת לא רק במאמציו לעדכן את תוכניות הלימודים ותוכניות ההכשרה במענה לשינויים הטכנולוגיים המהירים בשוק העבודה אלא גם ביזמות המתמדת שלו ליצור פתרונות לבעיות תעסוקה (צמצומים ופיטורי עובדים, העדר תעסוקה שאופייני לערי פיתוח) ולבעיות של קבוצות אוכלוסייה חלשות במשק ובחברה בישראל.

 

פתרונות אלה מתחילים בדרך כלל כ"פרויקטים מיוחדים" - פעולות של ניסוי מבוקר במפעל אחד, או באתר אחד. לאחר שאנו לומדים את הפרויקט תוך כדי פעולה ומפיקים את הלקחים הדרושים, אנו מרחיבים את הביצוע של הפרויקט למפעלים, לאתרים ולקבוצות אוכלוסייה אחרים והופכים את הפרויקט המיוחד לפעילות שגרתית בתוכנית העבודה שלנו.

 

עשרות פרויקטים מיוחדים הופעלו על מנת לסייע לקבוצות של עובדים בעקבות משברי התעסוקה במשק. די אם נזכיר את הפרויקטים הגדולים שלנו לסייע לפורשי צבא קבע להקלט בשוק האזרחי (פרויקט קצינים ונגדים), או הפרויקטים לסייע למפוטרי סולל בונה להשתמש בפיצויים שלהם לפיתוח עסקים (יזמות עסקית), או הסיוע שנתנו לעובדי התעשייה האווירית - סיוע שבסופו של דבר תרם מעט למניעת פיטורים של מאות עובדים ולהבראת המפעל. יש לציין כאן פרויקטים שונים, קטנים יותר אבל חיוניים מאד לשמירת זהותו המקצועית של האגף כגוף מקצועי עדכני וזהותו כגוף אנושי הפועל לקידום קבוצות אוכלוסייה חלשות .

 

פרויקט הרכב

מרכזי ההכשרה שלנו משמשים לא רק להכשרת מובטלים מבוגרים, אלא גם כמעבדות להטמעת טכנולוגיות חדשות בתחום ההכשרה ובתחום התעשייה. קשה לזכור את העיבוד השבבי שלפני 25 שנים. מכונות ה- CNC הראשונות הגיעו לארץ בסוף שנות ה - 70. בתחילת שנות ה- 80  פתחנו מרכזי למידה לעיבוד שבבי ממוחשב ברוב המרכזים שלנו. מאז הכשרנו במקצוע זה לא רק אלפי מובטלים, אלא גם אלפי עובדי תעשייה שלמדו אצלנו חזרו למפעליהם השפיעו על תהליכי הייצור ושינו את פני המקצוע בתעשייה.

 

פרויקט הרכב מחולל שינוי דומה בענף הרכב. מבנה הרכב השתנה כליל בעשור האחרון. הרכב כיום נשען על ערכות אלקטרוניות ממוחשבות שמודיעות על פעילות הרכב בכל עת. מי שמע על אוטוטרוניקה לפני חמש - שש שנים? אז, רוב הטיפול במוסכים נשען על חלשות ועבודת כפיים מרובה. זיהוי תקלות ברכב היה בעיקרו עניין של ניסיון ושל ניסוי וטעייה. הוא נמשך זמן רב מפני שהיה כרוך בפירוק והרכבה של מערכות עד לאיתור התקלה וטיפול בה. היום, שלב אבחון התקלות הנו קצר מאד. מחברים את הרכב למונומטר והמכשיר פולט דו"ח תקלות שברכב. שינוי זה שיובא לארץ מחו"ל חייב הכשרת כוח אדם שמסוגל לבצע את האבחון הממוחשב ולטפל בתקלות במערכות המתקדמות.

 

גם בפרויקט זה המפקחים בענף ברכב והמרכזים שלנו הובילו את הטמעת החידושים ושינו את פני הכשרת המובטלים לענף. מנהלים ועובדי מוסכים למדו ולומדים אצלנו את החידושים בענף. הם חוזרים למוסכים שלהם ומשנים את כל דפוס השרות ללקוח בכל ענף הרכב.

 

פרויקט מחשבה

יזמנו פרויקט זה ב - 1998 במטרה לתת תשובה לשני צרכים, האחד משקי והשני חברתי. מצד אחד, השינויים הטכנולוגיים בעשור האחרון גרמו לשינויים במבנה המקצועות: מקצועות מסורתיים הוכחדו או מוכנו (למשל, מקצועות בענף העץ והטכסטיל) וחלה צמיחה אדירה במקצועות שמתבססים על טכנולוגיות המחשוב והתקשורת וכתוצאה מכך התפתח מחסור משקי בכוח אדם מקצועי למקצועות העיליים (ההיי - טק). מצד שני, אלפי אקדמאים היו מחוסרי עבודה. חלקם "רשמו אבטלה" ומי שסיים זכאותו לאבטלה, אפילו לא הופיע בלשכת העבודה. פרויקט מחשבה תוכנן לגשר בין, ולספק את שני הצרכים: להכשיר אקדמאים מובטלים למקצוע מבוקש ולספק כוח אדם מקצועי למשק. הקורסים בפרויקט זה נמשכים 800 שעות. הביצוע שלהם מותנה בהתחייבות של הגוף המבצע שלפחות 75% מבין הבוגרים יושמו בעבודה בתחום המקצוע שלמדו. הקורסים מתבצעים בשלוש רמות:

 

·         ·        קורסים ברמה א': מתבצעים באוניברסיטאות ובוגריהם מיועדים לעמדות מפתח בתעשייה העילית.

·         ·        קורסים ברמה ב': מתבצעים במכללות המוסמכות להעניק תארים אקדמאים בתחום המחשב.

·         ·        קורסים ברמה ג': מופעלים במכללות טכנולוגיות, במוסדות הכשרה מומחים ובמפעלי תעשייה.

 

בסוף אוגוסט 2000 סוכם במשרד רה"מ כי משרדי העבודה והרווחה, הקליטה, התמ"ס ושירות התעסוקה יקדמו במשותף את פרויקט מחשבה להסבה של כ - 2,800 אקדמאים והנדסאים, בהם וותיקים ועולים חדשים, למקצועות התוכנה והחומרה.

 

חיילות למקצועות טכניים קריטיים

פרויקט מיוחד משותף לצה"ל ומה"ט.

 

המכינות המיוחדות להנדסאים

מכינות אלו מיועדות לבני העדה האתיופית, לעולי קווקז, לבדואים, וחלקן מבוצע במסגרת שיקום שכונות (בביצוע מה"ט).

 

קידום נשים וכישורי עבודה

העצמה אישית ופיתוח כישורי עבודה בקרב קבוצות נשים מיוחדות, כגון - עולות חדשות, אמהות חד-הוריות, נשים חרדיות, בנות מיעוטים. מטרת סדנאות אלו היא להגדיל את סיכויי ההשתלבות של קבוצות שלו בשוק העבודה.

בשנת 2000 בוצעו 75 סדנאות שבהן השתתפו כ- 1,300 נשים. לשנת 2001 אנו מתכננים 90  סדנאות ל - 1,400 משתתפים.

 

מבנה ארגוני

 

הנהלת האגף - כוללת את פורום הסגנים (סגן לתכנון ארגון ותקצוב, סגן לנושאי פדגוגיה וסגן להכשרת מבוגרים), מנהלי המחלקות, ממונים מחוזיים ומנהל המכון להכשרה טכנולוגית. הנהלה זו מתרגמת את המדיניות הממשלתית ומדיניות המשרד לתוכניות עבודה אופרטיביות. מגבשת הנחיות תכנון תקצוב וביצוע לכלל יחידות האגף, מקבלת היזון חוזר דרך זרועות הפיקוח והמעקב ומוציאה הנחיות תיקון ככל שנדרש.

 

הנהלת אגף מורחבת - כוללת את הנהלת האגף בהשתתפות מנהלי יחידות הבחינות, תוכניות לימודים, מעקב, תכנון ותקצוב, מכרזים, תעסוקת נשים, מנהל המכון לאמצעי הוראה, סגני הממונים המחוזיים, נציגים ממה"ט ועובדים נוספים באגף. פורום מורחב זה כולל למעשה את רוב בעלי התפקידים שיש להם מגע ישיר עם גופי הביצוע של פעולות ההכשרה בכל הרמות ולכל האוכלוסיות. הוא משמש בעיקר לשלוש פונקציות מרכזיות: א. במה אשר בה תוכניות הנהלת האגף עוברות תהליך של סיעור מוחות לפני העברתן לביצוע. ב. גישור בין הנהלת האגף ובין גופי הביצוע בשדה (העברת הנחיות הביצוע לשדה והעברת היזון חוזר להנהלת האגף). ג. מעקב ובקרה על תהליך הביצוע של פעולות ההכשרה.

 

יחידות המטה

יחידות אלו אחראיות על ייצור והספקה של כל האמצעים והשירותים הדרושים לביצוע תוכנית העבודה השנתית, פיקוח ובקרה על התוכניות במהלך הפעלתן והערכתן בתום הביצוע. אפשר למיין יחידות אלו לשלוש קבוצות לפי סוג השירות שלהן:

·         ·        שירותי מינהל - שירותי ארגון, תכנון ותקצוב. שירותים אלו ניתנים בעיקר על ידי המחלקה לתכנון ארגון ותקצוב לכל פעולות האגף ולכל מחלקותיו.

 

·         ·        שירותים טכניים - שירותי רכש ותחזוקה. הדגש כאן הוא על הצטיידות, מכונות ומבנים.

 

·         ·        שירותים פדגוגיים - תוכניות לימודים, אמצעי הוראה, בחינות, פיקוח, הערכת פעולות והשתלמויות.

 

יחידות ייעודיות

בקבוצה זו נכללים המכון להכשרה טכנולוגית, המחלקה להסבת אקדמאים, ובצורה מוגבלת המחלקה לחניכות ונוער. המשותף ליחידות אלו הוא שפעולותיהן מכוונות לאוכלוסייה שמוגדרת במתחם מוגבל של גיל (נוער) או השכלה והן פועלות ישירות למול גופי הביצוע בשדה (רשתות חינוך, בתי ספר ומכללות).

 

יחידות הביצוע בשדה

בקבוצה זו נכללים כל הגופים שהם המבצעים הישירים של פעולות ההכשרה המקצועית למול כל אוכלוסיית הלומדים לכל רמותיה. למשל - מרכזי ההכשרה, בתי הספר לנוער, מרכזי הכשרה בביצוע גורמי חוץ (רשתות חינוך, אוניברסיטאות, מפעלים) ומכללות שונות.

 

מחוזות ההכשרה

 

כל פעולות ההכשרה בארץ מאורגנות ומתוכננות באמצעות חמישה מחוזות

 

כל מחוז הוא זרוע ארגונית נפרדת, מעין סניף של האגף להכשרה ולפיתוח כוח אדם, בכל המחוזות פועלים .נציגים של שירותי ההכשרה שקיימים באגף.

 

החלוקה הגיאוגרפית של מחוזות ההכשרה היא כלהלן:

 

מחוז חיפה והצפון - אחראי על כל פעולות ההכשרה מהגבול הצפוני ועד לקו הרוחב של חדרה בדרום.
רחוב חסן שוקרי 5 חיפה 8619305-04

מחוז תל-אביב והמרכז - אחראי על כל פעולות ההכשרה מקו הרוחב של חדרה בצפון ועד לקו הרוחב יבנה תל-נוף בדרום. דרך פתח תקווה 86 טל: 5863130-03

מחוז ירושלים והדרום - אחראי על כל פעולות ההכשרה במחוז ירושלים ויישובי הפרוזדור, בית שמש,
אשדוד ועד אשקלון חבל לכיש וקרית גת בדרום. רח' יפו 30 ירושלים 6294914-02

מחוז באר שבע והנגב - אחראי על כל פעולות ההכשרה מקו שער הנגב בצפון ועד לאילת בדרום.
בנין מרכז הנגב טל: 6496466-08

מה"ט - הנדסאים וטכנאים - מחוז מיוחד עבור הכשרת הנדסאים וטכנאים הנתון באחריות המכון
הממשלתי להכשרה טכנולוגית. הוא מקיף את כל המכללות להנדסאים וטכנאים ממטולה בצפון ועד אילת בדרום.