גולשים/ות יקרים/ות.

משרדנו מעלה לאתר מבחר של שאלות נפוצות באשר לחוקי העבודה שבהם עוסקת יחידת האכיפה. כרגע המאגר הוא בסיסי מאוד ואינו כולל את מגוון החוקים בהם עוסקת יחידתנו. במהלך הזמן אנו נרחיב את מגוון השאלות שתהיינה מוגדרות עפ"י נושאים.

 

 

 

כללי

 חוק שכר מינימום

 חוק עבודת נוער ותקנותיו

חוק עבודת נשים

כללי

1.                                מהו הליך פלילי ?

 

הליך פלילי הוא הליך משפטי שמטרתו להביא לענישתם של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות. ההליך מתחיל לאחר הגשת תלונה על ביצוע עבירה ברשות המוסמכת על ידי אזרח או בעקבות מידע שהתקבל באותה רשות המעלה חשד לביצוע עבירה פלילית. הרשות המוסמכת מנהלת חקירה פלילית באם ממצאי החקירה העלו כי נעברה עבירה ונמצאו ראיות לביסוסה,  תגיש התביעה /הפרקליטות כתב אישום פלילי כנגד החשוד לביצועה. היה והנאשם לביצוע עבירה נמצא אשם על יד בית המשפט, הוא יהיה צפוי לעונש של מאסר או קנס כספי בהתאם להוראות העונשיות שנקבעו לגבי אותה עבירה.

 

2.                                מה יוצא לי מזה כמתלונן ?

 

בהליך פלילי המדינה ממצה את הדין עם מי שעבר לכאורה על החוק. המטרה היא שהעבריין ייענש, יתקן את מעשיו ויימנע בעתיד מלעבור עבירות נוספות. יחד עם זאת, המדינה אינה מייצגת את הציבור ולא את המתלונן באופן אישי ומשום כך, בהליך זה אין סעד (כספי) ישיר למתלונן. באם הוטל קנס על העבריין , עובר הקנס לאוצר המדינה.

ככלל, רק תביעה אזרחית שתוגש על ידי המתלונן או ממטעמו יזכה אותו בסעד ישיר. ( תביעה אזרחית ניתן להגיש לבית הדין לעבודה באופן אישי ע"י המתלונן, באמצעות עו"ד או גוף אחר שהוסמך לכך).

יצוין כי הרשעה בהליך פלילי מסייעת מאוד להוכחת עילת התביעה בתובענה האזרחית.

 

3.                                כיצד מגישים תלונה ומהו אופן הטיפול?

 

תלונה על ביצוע עבירה  (בהתאם לרשימה המפורטת באתר זה) יש להפנות לאגף לאכיפת  חוקי עבודה,  שבמינהל הסדרה ואכיפה (באמצעות אתר זה, פקס, טלמסר ודואר ישראל - הכתובות והמספרים מצויים באתר)

אם יש בתלונה כדי לבסס חשד לעבירה על החוק, יפתח האגף  בחקירה פלילית. במסגרת החקירה ייתבקש מתלונן לתת עדות בפני מפקח/ת עבודה, ייחקר המעסיק ו/או מי מטעמו החשוד בביצוע העבירה, וכל אדם אחר אשר יש בידו לסייע לקידום החקירה . כמו כן, ייאספו מסמכים וראיות.

בסיום החקירה יועבר התיק לגורמים המוסמכים לצורך קבלת החלטה בדבר המשך ההליכים בתיק.

 

4.                                האם אוכל להשתמש בחומר החקירה? 

באמצעות בקשה בכתב, ובכפוף להחלטת תובע/ת ורק לאחר סיום החקירה.

 

5.                                האם ניתן להגיש תלונה אנונימית? 

כן, אך אפשר שיתעורר קושי בניהול החקירה בשל חוסר מידע בנוגע לעבירה ו/או למי שנעברה לגביו העבירה.

 

חוק שכר מינימום

 

1.                                מהי משרה מלאה המזכה בשכר מינימום? 

המושג "משרה מלאה" תלוי בנוהג הקיים במקום העבודה כפי שמציין החוק כנהוג במקום  עבודתו. לדוגמה אם מסגרת המשרה המלאה במקום מסוים היא בת 160 שעות אזי העובד זכאי למלוא שכר המינימום החודשי. אך לא יותר מ- 186 שעות.

 

2.                                האם " טיפ " ( תשר) נחשב כשכר? 

בפס"ד של בית הדין הארצי לעבודה -  ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נגד ענבל מלכה עע300113/98 נקבע כי בתנאים מסוימים יכול התשר להיחשב בתחשיב השכר ועיקרם : שקיפות ותיעוד התשלומים, קיומה של קופה אצל המעביד ותיעוד של ההכנסות, פירוט של דרכי חלוקת ההכנסות, תשלום התשר כשכר בתלוש והבטחת תשלומי המס המתחייבים משכר זה. תלונה של מלצר או מי שמשתכר על בסיס תשר תיבחן לגופו של ענין.

 

3.                                אני עובד 6 ימים בשבוע , 8 שעות – לא כולל הפסקות ומקבל   ₪ 154.00 (שכר המינימום היומי לעובד 6 ימים בשבוע)  ליום עבודה , האם זה חוקי ?

 

לא חוקי! ה"הוראות המשלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי"  קובעות כי לא יפחת שכר המינימום היומי משכר שהיה משתלם לאותו עובד אילו היה עובד על בסיס שעה. כלומר השכר היומי יהיה לא פחות ממכפלת 8 שעות בשכר לשעה (8*20.70= 165.60 ₪ ליום עבודה בן 8 שעות עבודה ).

 

4.                                מתי מתעדכן שכר המינימום?

עפ"י החוק שכר מינימום מתעדכן מידי 1 באפריל. בתקופה שבין ינואר 2003 ועד אפריל 2006 הוקפא שכר המינימום בחוק ההסדרים. שכר המינימום הוא 47.5 אחוז מהשכר הממוצע במשק. עם זאת על פי חוק שכר המינימום (העלאת סכומי שכר המינימום הוראת שעה) , התשס"ו-2006 שכר המינימום התעדכן בחודש יוני 2006 ויעודכן שוב בחודשים אפריל ודצמבר 2007.(עדכון הפעימה השלישית נדחה בהתאם לחוק ההסדרים).

 

5.                                האם מותר למעסיק לא לשלם על ימי התלמדות? 

ככלל, על המעסיק לשלם עבור כל שעה בה העובד עומד לרשותו כולל ההתלמדות.

 

6.                                האם ניתן לקזז עלות הכשרה?

 

במספר פסקי דין  אישרו בתי הדין לעבודה קיזוזים בגין עלות הכשרה, בכפוף להסכם שחתמו המעביד והעובד בטרם ההעסקה על חוב שיוצר לעובד לטובת המעביד באם לא יעמוד בהתחייבותו לתקופת מינימום במקום העבודה. יחד עם זאת לא כל הקיזוזים הינם חוקיים ויש לבחון כל מקרה לגופו.

 

7.                                חב' כ"א לא שילמה לי שכר מינימום , האם יש אחריות למעסיק שאצלו אני עובדת ?

 

כן. המעסיק שאצלו את עובדת בהיותך עובד חברת כ"א נקרא "מעסיק בפועל". החוק קובע זכות לשכר מינימום גם כנגד במעסיק בפועל במידה וחברת כוח האדם אינה משלמת את השכר. על העובד להוציא מכתב לקבלת כוח האדם עם העתק למעסיק בפועל. במידה ולא שולם השכר תוך 21 ימים קמה חובה למעסיק בפועל לשלם את השכר ואם לא עשה זאת יכול העובד לתבוע את המעסיק בפועל. החובה של מעסיק בפועל תקום גם אם קיבל מכתב ממפקח עבודה ואם הגיש העובד תובענה בבית הדין כנגדו וכנגד קבלן כוח האדם ובתנאי שעברה תקופה של 21 יום מיום שהוגשה התלונה או הוצא המכתב על ידי המפקח.

 

8.                                מהו שכר מינימום מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת?

             על מנת לעודד העסקתם של אדם עם מוגבלות בתפקיד אשר לו יכולת עבודה מופחת מהרגילה לאותו תפקיד, העובד עם מוגבלות רשאי לפנות למנהל משרד התמ"ת או מי שהוסמך על ידו לשם מתן החלטה על שכר המינימום המותאם המגיע לו בשים לב לשיעורי יכולת העבודה הפחותה.

 

נקבע כי ביכולת עבודה הפחותה מ- 25% ולא יותר מ- 50% יהיה שכר המינימום לעובד 3/4 משכר המינימום הקבוע בחוק, ביכולת עבודה פחותה מ- 50% ולא יותר מ- 70% יהיה שכר המינימום לעובד מחצית משכר המינימום הקבוע בחוק וביכולת עבודה הפחותה מ- 70% יהיה שכר המינימום לעובד שליש משכר המינימום.

 

    

9.                                מה מותר למעסיק לנכות מהשכר?

חוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של סכומים הניתנים לניכוי מהשכר, מדובר ברשימה סגורה וכל מה שלא נמצא בה אסור לנכותו. להלן פירוט  הסכומים שמותרים לניכוי:

 

1. סכומים שחובה או מותר לנכות על פי חוק;
2. תרומות למוסד סוציאלי, חברתי או למטרה המבטאת "נדיבות לב" שהעובד הסכים בכתב שינוכו;
3. דמי חבר לארגון העובדים שהעובד חבר בו שיש לנכותם על פי הסדכם קיבוצי, חוזה או הסכמה בכתב של העובד והתשלומים הרגילים לועד העובדים במקום העבודה;
4. תוספת לדמי חבר המיועדת לפעילות מפלגתית אלא אם כן הודעה העובד על התנגדותו לתשלום התוספות;
5. דמי טיפול ארגוני לארגון העובדים היציג שיש לנכותם מכוח הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאינו חבר בארגון העובדים;
6. קנסות המוטלים על פי חוק או על פי הסכם קיבוצי: אסור להטיל קנס מכוח חוזה עבודה אישי.
7. חוב  קצוב ומוכח, על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד ובתנאי שלא ינוכה על חשבון החוב יותר מרבע שכר העבודה;
8. מקדמות קצובות ומוכחות על חשבון שכר העבודה אם אינן עולות על שכר העבודה ל- 3 חודשים ואם עולות המקדמות על שלושה חודשים אזי ינוכה החוב ובלבד שלא ינוכה יותר מרבע שכר העבודה.

 

הערה: אם העובד חדל לעבוד, ניתן לנכות מהשכר האחרון כל יתרה של חוב שהעובד חייב למעביד לרבות מקדמות.

 

 

 

 

חוק עבודת הנוער ותקנות העבדה ותיווך ילדים בפרסומות והופעות

 

 

1.                                מהו גיל ההעסקה המותר?

 

במהלך השנה ניתן להעסיק בני נוער שמלאו להם  15 שנים ויותר.

בחופשת הקיץ ניתן להעסיק בני נוער שמלאו להם  14 שנים, אך רק בעבודות קלות שאין בהן כדי  להזיק לבריאותם והתפתחותם .

 

לגבי העסקת נערים בהופעה ובפרסומת ישנם כללים מיוחדים, ובעניין זה דורשת העסקת נער מתחת לגיל 15 קבלת היתר מיוחד ממשרד התמ"ת, וחלים כללים מיוחדים לעניין תנאי העסקה ושעות ההעסקה.

 

2.                                כיצד והיכן מנפיקים פנקס עבודה?

                                                                                 

בני הנוער נדרשים להוציא פנקס עבודה, כתנאי להעסקתם. את הפנקס מוציאים  בלשכות שירות התעסוקה. עליכם להצטייד בתעודת זהות, אישור מרופא המשפחה ובשתי תמונות. הוצאת הפנקס  אינה כרוכה בתשלום. פנקס העבודה חייב להימצא במקום בו עובד הנער.

 

אישור רפואי מרופא כללי מהווה תנאי להעסקתו של נער. בעבודות מסוימות יש לקבל אישור מיוחד של רופא תעסוקתי כתנאי להעסקתו של נער.

 

3.                                כמה שעות ביום ובשבוע מותר להעסיק בני נוער?

 

מותר להעסיק בני נוער לכל היותר 8 שעות ביום, ולא יותר מ - 40 שעות

בשבוע בסך הכל. במקומות עבודה בהם מועסקים עובדים 5 ימים בשבוע ניתן להעביד נערים עד 9   שעות ביום אך לא יותר מ- 40 שעות שבועיות.

העבדה בשעות נוספות אסורה.

 אין להעסיק בני נוער במנוחה השבועית. איסור זה הוא מוחלט ואין אפשרות לקבל היתר להעסקה  במנוחה השבועית.

 

4.                                מהו זמן ההפסקה?

 

לאחר שש שעות עבודה זכאי הנער/ה להפסקה של 45 דקות למנוחה ולסעודה, מתוכן לפחות חצי שעה רצופה. ההפסקה היא בדרך כלל על חשבון בני הנוער .

 

5.                                מהן טווח שעות העבודה המותרות להעסקת נערים (לילה/יום)?

 

שעות העבודה המותרות הן:

- לבני נוער שגילם מתחת ל – 16 שנים,  בין השעות 08.00 בבוקר ל- 20.00     בערב .

- לבני נוער שגילם 16 עד 18 שנים, בין השעות 06.00 בבוקר ל- 22.00 בלילה,  בסיבות מיוחדות ניתן לקבל היתר, בכפוף להוראות החוק, להעסקת בני גיל זה לאחר שעה זו.

בהופעות או בפרסומות ניתן להעביד ילדים שמלאו להם 10 שנים לאחר השעות האמורות הנ"ל בכפוף להוראות התקנות שהותקנו בענין זה.

 

 

6.                                האם קיימת חובה לרישום שעות העבודה?

 

חובה על מעביד לערוך רישום מדויק של שעות העבודה של בני הנוער, ואם  רישום זה נעשה באמצעי שאינו מכאני או אלקטרוני (שעון) יש לאשר את רישום שעות העבודה בסיומו של כל יום עבודה בחתימה של הנער והמעביד.

מומלץ לבני הנוער לערוך רישום של הימים והשעות בהם הם עובדים, בנפרד, אצלם, בפירוט: תאריך, שעת התחלה, שעת סיום וזמן הפסקה.

 

7.                                מהו שכר המינימום לבני נוער עובדים?

 

זהו הסכום המינימלי אותו חייב המעסיק לשלם לבן נוער שעובד משרה מלאה (עד 40 שעות שבועיות, ולא יותר מ- 173 שעות בחודש). שכר המינימום לעובד במשרה חלקית יחושב יחסית לחלקיות המשרה.  

 

8.                                האם חובה לשלם עבור "תקופת התלמדות" או "תקופת ניסיון"?

 

כל תקופת העסקתו של הנער, מחייבת תשלום שכר בעד העבודה, לרבות תקופת "התלמדות" או    תקופת   "ניסיון".

יש לשלם שכר עבור כל שעת עבודה החל מן השעה הראשונה. 

 

9.                                האם חובה לשלם עבור ימי הכנה וישיבות עבודה?

 

ימי הכנה וישיבות עבודה הם חלק בלתי נפרד מהעבודה, על כל שעה של "יום הכנה" או "השתלמות" או "ישיבת עבודה" צריך לשלם. לרבות השתלמויות לקראת קייטנות.

 

10.                            האם המעסיק חייב בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה?                                                                                      

בנוסף לשכר העבודה, בני הנוער זכאים להחזר הוצאות הנסיעה ממקום מגוריהם אל מקום העבודה ובחזרה, ואולם סכום ההוצאות שיוחזרו לא יעלה על   21.14 ₪ ליום עבודה.

 

11.                            האם מותר לנכות מהשכר קנסות ועלות בגין נזק?

 

אין לנכות מהשכר סכומים כקנס או בגין נזק, אלא לפי הקבוע בחוק.

 

12.                            אני מעוניין להעסיק נער, מה עלי לעשות?

 

ראשית עליך לוודא כי מלאו לנער 15 שנים (ובמהלך חופשת הקיץ 14 שנים), על הנער  להצטייד  בפנקס עבודה ואישור רפואי בפרוצדורה  המפורטת לעיל.

 

13.                            אני מעוניין להעסיק ילדים לצילומי פרסומת/הופעות ציבוריות , מה אני נדרש  לעשות?

 

להעסקת ילדים בצילומי פרסומות/ הופעות ציבוריות, יש חובה בהיתר מיוחד ממשרד התמ"ת.

 

חוק עבודת נשים

 

1.                                מתי חל איסור לפטר אישה בהריון?

 

אם מלאו לאישה שישה חודשי העסקה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, אסור לפטרה. אם סיבת הפיטורים אינה בקשר להריון רשאית הממונה על חוק עבודת נשים (שלה הועברה סמכות השר) להתיר את הפיטורים.

 

2.                                האם מותר לפטר אישה בהריון שעבדה במקום העבודה פחות משישה חודשים?

 

חוק עבודת נשים אינו עוסק בכשירותם של פיטורי עובדת בהריון אשר הועסקה אצל אותו מעביד או באותו מקום העבודה מתחת לשישה חודשים. יחד עם זאת, פיטורי אישה בהריון שחוק עבודה אינו חל עליהם יכולים להוות עבירה על חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה כשרקע הפיטורים הוא מגדרי או בקשר להורות העובדת.

חשוב להדגיש כי סיום חוזה לתקופת קצובה נחשב "לפיטורים" לצורך חוק עבודת נשים. כמו כן, במקרה שהמעביד הוא קבלן כוח אדם גם הפסקה זמנית נחשבת לפיטורים.

 

3.                                מהי הזכות לחופשת לידה?

עובדת שקרובה ללדת זכאית לחופשת לידה. תקופת חופשת הלידה היא לפחות 14 שבועות (במקרים אחדים ניתן להאריך את חופשת הלידה ואף לפצלה). על פי החלטת העובדת, חופשת הלידה יכולה להתחיל שישה חודשים או פחות מזה לפני הלידה והשאר לאחריה.

 

4.                                האם בעל יכול לקחת חופשת לידה?

 עובד זכאי לצאת לחופשת לידה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה, אם אישתו זכאית לחופשת לידה, ויתרה על תקופת חופשת הלידה שנותרה לה ועובדת במהלך התקופה האמורה.

 

5.                                האם מותר לפטר עובדת בחופשת לידה?

חל איסור מוחלט לפטר עובדת בחופשת לידה ובמשך 60 ימים מתום חופשת הלידה. הודעה מוקדמת לפיטורים לא תבוא במנין תקופות אלו – לא ניתן לקבל היתר.

 

6.                                אני עוברת טיפולי פוריות , האם  אני זכאית להעדר מהעבודה לצורך זה והאם עלי להודיע למעסיק מראש על היעדרות ? 

עובדת זכאית להעדר מהעבודה בתקופה בה היא עוברת טיפולי הפריה חוץ גופית , אם אישר הרופא המטפל בכתב כי הטיפול מחייב זאת ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש.

גם לעובד זכות להעדר ממקום עבודה בנסיבות אלה.

 

7.                                האם מותר למעסיק לצמצם היקף משרה לאישה בהריון?

אסור למעביד לפגוע בהיקף משרה של עובדת באופן העלול להקטין  את הכנסתה. השר רשאי להתיר פגיעה כאמור במקרים שהפגיעה אינה קשורה להריון העובדת. ההוראות האמורות חלות  גם על עובדת זמנית ובלבד שעבדה באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים.

 

  

8.                                האם מותר למעסיק שסוגר את החברה/ העסק שלו לפטר אישה בהריון?

אם האישה עבדה שישה חודשים או יותר, חייב המעסיק בקבלת היתר.

 

 

9.                                עבדתי בסוכנות לביטוח ומסרתי למעבידי מכתב התפטרות עם הודעה מוקדמת של חודש ימים. בתקופת ההודעה המוקדמת גיליתי שאני בהריון. האם אני יכולה לחזור בי מהודעת ההתפטרות? והאם המעביד חייב להמשיך להעסיק אותי?

במקרה כזה על המעביד להמשיך ולהעסיקך. יתרה מכך, על מנת לפטרך המעסיק חייב לבקש היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד.