תשובות לשאלות שנשאלו בכנס התאגידים ביום 16.5.05
בהמשך לדבריו של מנהל יחידת הסמך לטיפול בעובדים זרים מר אפרים כהן, להלן תשובות לשאלות שנשאלו בכנס התאגידים שהתקיים ביום 16.5.05.
התשובות ניתנות רק לשאלות שהן בתחום סמכותה של יחידת הסמך לטיפול בעובדים זרים, ושלא ניתנה עליהן תשובה בכנס.
יודגש: כל התשובות הן בכפוף להוראות כל דין. בכל במקרה של אי התאמה בין תשובה כלשהי לבין הוראות הדין, יש לפעול בהתאם להוראות הדין.
- האם רישומו של עובד בתאגיד יבוטל במקרה בו העובד עזב את התאגיד.
תשובה: תאגיד אינו חייב לשלם שכר לעובד שאינו רשום אצלו. אשר לאגרה השנתית ולדמי ההיתר, תאגיד יהיה זכאי, על פי דין, להחזר החלק היחסי של האגרה השנתית ודמי ההיתר ששילם רק עבור עובד שהפסיק לעבוד אצלו והתקיימו בו אחד מאלה: הוא עבר לעבוד בתאגיד מורשה אחר או עזב את הארץ.
- האם ניתן להעסיק את העובדים במקצועות נוספים כגון בניית תבניות.
תשובה: לא. רשימת המקצועות המותרים להעסקה היא רשימה סגורה. העסקה של עובדים זרים במקצועות אחרים, מהווה עבירה על החוק.
- מי אחראי לתשלום שכרו של העובד עבור חודש מאי.
תשובה: יחידת הסמך תפעל בהתאם לדיווח של תאגיד על היום בחודש מאי בו התחיל העובד לעבוד בתאגיד, ומאותו מועד תאכוף את תשלום שכרו. עם זאת, האגרה השנתית ודמי ההיתר ישולמו עבור התקופה שבין מאי לדצמבר גם אם העובד התחיל לעבוד בחודש אחר.
- האם התאגיד רשאי לגבות ערבות מהמעסיק בפועל.
תשובה: סעיף 2.10 לנוהל קובע כי: "חל על התאגיד איסור מוחלט לקבל או לגבות מן המעסיק בפועל, במישרין או בעקיפין, ערובה, או תשלום או טובת הנאה אחרת, שמטרתם למנוע מן העובד הזר לעזוב את המעסיק בפועל או להקשות עליו לעשות כן". כל ערבות אחרת היא בתחום היחסים שבין התאגיד לספק בפועל ואינה מעניינה של יחידת הסמך. כדי להסיר ספק יש להדגיש בהסכם שבין התאגיד למעסיק בפועל את האמור בסעיף 2.10 לנוהל.
- מה דינו של עובד שנעדר ביוזמתו מהעבודה, האם התאגיד חייב לשלם לו שכר עבור 236 שעות עבודה בחודש.
תשובה: חוק עובדים זרים, כפי שתוקן בחוק ההסדרים האחרון, מסמיך את שר התמ"ת לחייב מעסיק של עובדים זרים בענף הבניין לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע. בהתאם לכך נקבע היקף עבודה של 236 שעות בחודש. עם זאת, חישוב שעות העבודה ייעשה בחישוב ממוצע. לדוגמא, אם העובד עבד בחודש ינואר 230 שעות, התאגיד יהיה רשאי לשלם לעובד עבור אותו חודש שכר עבור 230 שעות בלבד ולדרוש מהעובד לעבוד בחודש פברואר (או בחודש אחר במהלך השנה) 242 שעות. עם זאת, גם אם בסוף השנה יתברר כי העובד עבד בפועל פחות מ-2832 שעות (236 כפול 12), הוא יהיה זכאי לשכר כאילו עבד בפועל שעות אלה (לעובד שעבד פחות משנה ייערך החשבון לפי מספר החודשים שעבד בפועל). בנוסף לאמור, תשומת לבכם מופנית לקבוע בנוהל בדבר זכותו של תאגיד להקפיא העסקתם של אחוז מסוים מעובדיו במשך חודש אחד (סעיף 2.19 לנוהל), בכפוף – בין היתר – למסירת הודעה על כך ליחידת הסמך על מנת שניתן יהיה להציע לעובד לעבור לעבוד בתאגיד אחר .
- מהי תקופת ההודעה המוקדמת במקרה של פיטורין או התפטרות.
תשובה: במקרה של התפטרות תקופת ההודעה המוקדמת היא כקבוע בחוק הודעה מוקדמת לפיטורין או התפטרות, התשס"א-2001. במקרה של פיטורין, ובהתאם לסמכותו של השר בהתאם לחוק עובדים זרים לקבוע תנאים נוספים בחוזה עבודה של עובד זר – תקופת ההודעה המוקדמת תהיה בכל מקרה בת חודש.
- כיצד מתיישב מספר העובדים המופיע ברישיון התאגיד (700) עם ההקצאה הראשונית שניתנה לכל תאגיד (400).
תשובה: מספר העובדים הנקוב ברישיון (700) הוא המספר המקסימאלי של עובדים שהתאגיד יהיה רשאי להעסיק בו זמנית. עם זאת, בשלב הראשוני ניתנה הקצאה שוויונית של 400 עובדים לכל תאגיד. הקצאה ראשונית זו תהיה בתוקף עד לסוף הרבעון הראשון, היינו עד לסוף חודש יוני 2005. מתחילת הרבעון השני (1.7.2005) יהיה כל תאגיד רשאי לרשום עובדים נוספים עד למספר המופיע ברישיונו (700) ובלבד שעובדים אלה טרם נרשמו בתאגיד אחר, ושהם גם לא היו רשומים בשנת 2004 כעובדים של חברת בנייה שהיא חברת אם או חברה אחות וכד' של התאגיד. החל מיום 1.10.05, יהיה התאגיד רשאי לרשום גם עובדים שעברו אליו מתאגיד אחר וגם עובדים שהועבדו על ידי חברת בנייה כאמור, ועד למספר כולל של 700 עובדים. יודגש היטב: בשום מקרה לא יירשמו עובדים ולא יינתנו היתרי העסקה לעובדים במספר כולל העולה על המכסה שקבעה הממשלה. יחידת הסמך תרשום את העובדים במספר העולה על 400 לכל תאגיד ועד למכסה שקבעה הממשלה לפי שיטה של "כל הקודם זוכה".
- מה דינו של עובד שנרשם בשני תאגידים.
תשובה: הרישום שהוגש ליחידת הסמך ראשון גובר על רישומים שהוגשו מאוחר יותר.
- האם וכיצד תתבצע החלפת עובדים בעובדים מחו"ל.
תשובה: החלפת העובדים תיעשה בהתאם למסמך הסיכום עם התאחדות הקבלנים. לאחר סיום הרישום הראשוני תינתן לתאגידים הזדמנות להודיע ליחידת הסמך את שמות העובדים המיועדים להחלפה, ולאור הודעות אלה תיקבע דרך ההחלפה. יודגש, כי מאחר וההיתר להעסקת עובדים זרים בעבודות מסגרות ורתכות ניתן כהוראת שעה; יחידת הסמך לא תתיר להעסיק עובדים שיגיעו לארץ במסגרת החלפת עובדים, בעבודות מסגרות או רתכות.
- בהתאם לאיזה הסכם קיבוצי תאכוף יחידת הסמך את תשלום שכר העובדים.
תשובה: יחידת הסמך תאכוף את ההסכם הקיבוצי בתחום קבלני כוח אדם שכן להסכם זה ניתן צו הרחבה. מודגש כי תשובה זו אינה עוסקת ביחסים שבין התאגיד לעובד בתחום המשפט הפרטי של דיני העבודה.
- אלו הוראות חלות על החזרי תשלומים על ידי יחידת הסמך.
תשובה: כפי שנאמר בנוהל, החזר הכספים על ידי יחידת הסמך כפוף להוראות החשב הכללי העוסקות בתשלום על ידי המדינה.
- מה דינו של עובד שעזב את הארץ שלא לצמיתות (אינטר ויזה).
תשובה: לעניין האגרה ודמי ההיתר, דינו כאילו לא עזב את הארץ. עם זאת אם העובד לא ישוב מחופשתו בחו"ל, יושבו האגרות ודמי ההיתר מהמועד שעזב ועל פי הקבוע בדין. לעניין השכר - התאגיד אינו חייב לשלם לעובד שכר עבור התקופה בה שוהה העובד בחו"ל (למעט כמובן אם העובד זכאי לחופשה בשכר באותם ימים).
- האם ניתן להתקשר עם עובד, לבקשתו, בחוזה לפיו עליו לעבוד שמונה שעות ביום.
תשובה: לא. בחוזה ההעסקה עם העובד יש לקבוע כי שעות העבודה הן 236 שעות בחודש.
- האם ניתן להעסיק את העובדים אצל מעסיקים בפועל שהם קבלני תשתיות.
תשובה: חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות קובע כי: " עבודות הנדסה בנאיות" הן: "בנייה, לרבות בניית פנים, סלילת כבישים, הקמת גשרים, ביוב, ניקוז, בניית נמלים ובניית מפעלי מים" בכל אלה ניתן להעסיק עובדים זרים. יחד עם זאת יודגש כי אסור להעסיק את העובדים הזרים במקצועות שאינם מפורטים בסעיף 2 בנוהל.
- האם ניתן לנייד עובדים בין תאגידים ללא העברת הרישום שלהם ביחידת הסמך.
תשובה: לא. העברת עובד בין תאגידים מותרת רק בדרך של החלפת רישומו של העובד בין התאגידים על כל המשתמע מכך לרבות תשלום אגרה ודמי היתר, חתימת חוזה עבודה וכיוצ"ב.
- כיצד מתחלק הפיקדון בגובה 700 ₪ בין פיצויים לתגמולים, וכיצד הניכוי במס בגובה 15% מתיישב עם הוצאת טופס 161.
תשובה: חוק עובדים זרים קובע בסעיף 1י"א(ו)(3) כי: "על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג-1963". תשומת לבכם גם להורות סעיף 1י"א(ו)(1), לחוק העוסק בפנסיה.
- האם תשלום עבור ביטוח רפואי הוא ניכוי חובה או רשות.
תשובה: תשלום עבור ביטוח רפואי הוא ניכוי רשות.
- האם מותר להתקשר עם העובד בחוזה עבודה הקובע את שכר הנטו שישולם לעובד.
תשובה: לא. ההסכם חייב לציין שכר ברוטו.
- מהן דרכי התקשורת עם נציב זכויות העובדים הזרים.
תשובה: עד להודעה אחרת התקשורת עם נציב הזכויות תיעשה באמצעות הלשכה המשפטית של משרד התמ"ת לפי הכתובת רח' בנק ישראל 5 ירושלים (טל: 02-6662206 פקס: 02-6662906).
- האם ניתן לנכות משכר העובדים הוצאות לאחזקת מקום מגוריהם.
תשובה: הניכויים המותרים, והמגבלה על גובהם מפורטים בחוק הגנת השכר ובחוק עובדים זרים, ובתקנות שהותקנו מכוחו.
- האם גם עבור העסקת עובדים שיירשמו בחודש יוני יש לשלם אגרה ודמי היתר כאילו הועסקו מחודש מאי.
תשובה: כן. האגרה ודמי ההיתר הם שנתיים. באופן חד פעמי, הופחתו בשליש (והן משולמות רק עבור שמונה חודשים מאי-דצמבר). לא תעשינה הפחתות נוספות.
- כיצד יש לציין בתלוש השכר של העובדים את הפיקדון בגובה 700 ₪.
תשובה: יש לציין את הפיקדון בשורה נפרדת "פיקדון עובדים זרים". יודגש כי סכום זה הוא בנוסף לשכר ולא ינוכה מהעובד.
- על מי מוטלת החובה לנהל פנקס שעות עבודה.
תשובה: על פי החוק החובה היא על התאגיד שכן הוא המעביד. עם זאת, התאגיד רשאי לבקש מהמעסיק בפועל לבצע עבורו את רישום השעות.